בית המשפט מנע התנהגות 'הרצחת וגם ירשת' שניסה לעשות בנק המזרחי 

בפס"ד מיום 15.5.18 דחה בית משפט השלום בת"א (כבוד השופטת כוכבה לוי ) את תביעת בנק המזרחי כנגד חברת אייסברגר 21 בע"מ בגין יתרת חובה בחשבונה בסך 116,805 ש"ח, וכן כנגד נתבע 2 שערב לחוב החברה.( ת.א.  45013-03-13 )

הערב הגיש בקשת רשות להתגונן בשני נימוקים:-

א. החתימה על הערבות אינה חתימתו.

ב. קיזוז - החוב בחשבון החברה נוצר מחמת אשמת הבנק שכיבד שיקים שלא כדין (בניגוד לפרוטוקול זכויות חתימה, ותוך יצירת חריגה בחשבון), שסכומם עולה בהרבה על סכום התביעה.

גרסת הבנק הייתה כי :

א. מעולם לא קיבל את פרוטוקול זכויות החתימה.

ב. הערב עצמו ביקש לכבד השיקים .

ביהמ"ש קבע כי הוא מקבל את חוו"ד מומחה כתב יד שהעריך בסבירות גבוהה כי החתימה על כתב הערבות הנה של הערב, וקבע כי הוא חתום על הערבות.

עם זאת, ביהמ"ש קבע כי עדות וגרסת הבנק לא אמינה: נקבע ש"תיק מסמכי המקור" של הבנק לא הוצג כלל בפניו, שכיבוד השיקים ע"י הבנק בניגוד לפרוטוקול זכויות החתימה גרמה ליתרת חובה "משמעותית" בחשבון, וכי לא הוצגה כל ראיה להגדלה זמנית של מסגרת האשראי לצורך כיבוד אותם שיקים.

בית המשפט חזר על ההלכה שנפסק בביהמ"ש העליון ביחס להיקף חובת הזהירות בה חב הבנק כלפי לקוחו, באשר לחובתו כפורע שיקים (דנ"א 1740/91 בנק ברקליס-דיסקונט בע"מ נ' קוסטמן) , לאמור:

"חובתו העיקרית של בנק כלפי לקוחו היא למלא אחרי הוראות הלקוח כפי שהן מעת לעת. במסגרת זו תימצא החובה לכבד שיקים שמשך הלקוח לזכותו של צד שלישי, וחובה זו על הבנק למלא במהירות, ביעילות ובשלמות ... למותר לומר כי הפרתה של חובה זו – אי-כיבודו של שיק עלולה לגרום ללקוח נזקים שקשה לשערם מראש – הן נזקים כספיים הן נזקים לשמו הטוב – וממילא עלולה היא לחשוף את הבנק לתביעה מצד הלקוח בעילה של הפרת חוזה. בצד חובה זו, ואף בגדריה, מוצאת את מקומה חובתו של הבנק כלפי לקוחו לנקוט אמצעי זהירות ראויים ולעשות ככל הניתן והראוי כדי למנוע אפשרות שפלוני ירמה את לקוחו ויגזול את רכושו..."

נפסק : "הבנק התרשל התרשלות חמורה תוך הפרת חובת תום הלב שלו כלפי הנתבעים 1 ו-2 בכך שכיבד שיקים בסכום כולל של 166,799 אשר נחתמו שלא על ידי מורשה החתימה של הנתבעת 1 בהתעלמות מהוראות הנתבעת 1 ".

מאחר וסכום השיקים שכובדו ע"י הבנק שלא כדין-  עלה על סכום התביעה, התקבלה טענת הקיזוז במלואה (שכן, ככל שהבנק לא היה מכבד השיקים בסכום זה, בניגוד להוראות הנתבעת 1 ושלא כדין, לא הייתה עומדת כל יתרה לחובת הנתבעת 1 בערבות הנתבע 2).

התביעה נדחתה, תוך כדי חיוב הבנק בהוצאות הנתבע.